המגזיןכליםאודותקשרשירותים

אין לנו זמן. אנחנו רוצים למהר ולתמצת. את התופעה הזאת אתם מכירים מהרשתות החברתיות, מעיתונים, ואפילו מצפייה בסרטונים. אנחנו חיים בעידן שבו הסבלנות של הקורא מתקצרת. אנשים מחפשים את ההבנה המיידית, ולא רוצים להתעכב על פרטים רבים מדי.
לכן, פעמים רבות, הדרך הנכונה להציג מידע בטקסט שלכם הוא שימוש ברשימות ממוספרות, או ברשימות תבליטים (כן, זה המונח העברי ל-Bullets).

לשימוש ברשימות יש יתרונות רבים:

• הן מושכות את העין
• הן מקלות על הקריאה
• הן מקצרות את הטקסט
• הן יוצרות יחסי-גומלין בין פריטים

רשימות כאלו יכולות להתאים למאמרים מקצועיים שאתם מפרסמים, לרשומות בעמוד הפייסבוק שלכם, להדרכות שאתם מעבירים, או למצגות שאתם עורכים מול מנהלים או משקיעים.

סליחה, ננסה שוב:

שימוש ברשימות כאלו יכול להיות מועיל בסוגים שונים של תוכן:

• מאמרים מקצועיים
• רשומות בעמוד פייסבוק
• מצגות המשמשות להדרכה
• מצגות מול מנהלים או משקיעים

זה היה קצת יותר נוח לקריאה, נכון?

אז בלי עוד הקדמות, הנה ארבעה טיפים לשימוש נכון ברשימות תבליטים.

חוק הסדר:

אם יש חשיבות לסדר של הפריטים, השתמשו ברשימה ממוספרת.

כשהסדר חשוב, למשל כשמתארים הוראות לביצוע משימה מסויימת בתוכנה, או כשעורכים את רשימת "עשרת הגדולים" בתחום מסויים, משתמשים ברשימה ממוספרת. אם אין חשיבות לסדר של הפריטים, אין משמעות גם למספרים, ובמקרה כזה עדיפה רשימת תבליטים.

איך בודקים?

נסו לערבב את סדר הפריטים, ותראו אם אתם מקבלים משהו הגיוני או שטות מוחלטת.

דוגמה:

חוק הגודל

השתדלו לנסח את הפריטים כך שאורכם יהיה דומה.

אם יש הבדלים באורך המלל, לא כדאי שאלה יהיו הבדלים קיצוניים. כמו כן, כדאי לסדר את הפריטים מהקצר לארוך.

איך בודקים?

נסו לקרוא את הרשימה בקול. אם אחד הפריטים כבר הופך לפיסקה עצמאית ש"שוברת" את החלוקה ומשכיחה את העובדה שמדובר ברשימה, קצרו את הפריט הזה, או בנו את המלל בצורה שונה.

דוגמה:

חוק התחביר

השתמשו באותו מבנה תחבירי עבור כל הפריטים ברשימה.

אם משתמשים בכל פריט בתחביר אחר, זה עלול לבלבל את הקורא, או לכל הפחות להאט את הקריאה וההבנה.

איך בודקים?

שימו לב למילה שפותחת כל פריט. האם היא בעלת אותו תפקיד תחבירי (פועל ציווי, שם הפועל, שם עצם וכד')?

דוגמה:

חוק החיוב

המשפט שמציג את הרשימה צריך להיות מנוסח על דרך החיוב, ולא על דרך השלילה.

מדוע? כי פעמים רבות הקוראים מדלגים על המשפט הזה ומתרכזים ברשימה עצמה, או פשוט מייחסים משמעות רבה יותר לפריטי הרשימה.

איך בודקים?

נסו "לשכוח" את המשפט הפותח, ולקרוא רק את הרשימה. יכול להיות שהמשמעות הרצויה תישמר, ויכול להיות שהרשימה תהפוך לנטולת הקשר לחלוטין. העיקר שהמשמעות לא תשתנה למשהו שלא התכוונו אליו.

דוגמה:

ובאופן כללי...

נסו לקרוא את כל הטקסט שלכם ברצף – גם את הפסקאות "הרצות" וגם את הרשימות כחלק אינטגרלי וכהמשך ישיר שלהן. נסו להיכנס לראש של הקורא, ובמיוחד לראשו של מי שקורא את הטקסט בפעם הראשונה. האם הכל ברור? האם המעבר בין הטקסט לרשימות ובחזרה נעשה בטבעיות ומבלי לעצור או להזדקק לחזרה לאחור כדי להבין את המסר? אם התשובה היא שלילית, נסו לזהות היכן המכשול, והסירו אותו.

זכרו – רשימות נועדו כדי להקל על הקריאה, ולא כדי לעכב אותה.