המגזיןכליםאודותקשרשירותים

מערכת הדוחות של Sub-Custody בבנק לאומי אוספת נתונים מהמחשב המרכזי, מפיקה דוחות מפורטים ויפים, ושולחת אותם ללקוחות. הלקוחות, במקרה הזה, הם בנקים גדולים וגופי השקעות מכובדים מחו"ל.

למעשה, המערכת הזאת התחילה כאוסף תהליכי אוטומציה, ללא ממשק משתמש וללא בקרה אמיתית הן על העבודה בזמן אמת, והן על הדוחות שנוצרו.
אבל מהר מאוד עלה הצורך בכלי בקרה ואיחזור יעילים, כי דרישות הדיוק והזמינות של השירות הזה מאוד גבוהות, קפדניות ובלתי מתפשרות.

חברת טריידסופט כתבה מחדש גם את מנועי הדוחות, אבל גם בנתה בהדרגה מערך כלים, שהלך והתרחב עם השנים, וכיאה לשירות בסטנדרט גבוה, היה צריך להיות גם יעיל ונוח לשימוש, וגם יפה.

הנה דוגמה ליישום בקרה בזמן אמת על תהליך יצירת הדוח:

איך מנגישים למשתמשים מידע בצורה נכונה?

רוב כלי הניהול של המערכת, שיודעים לשלוף כל מיני סוגים של מידע על עבודתה (יומני עבודה, מעקב הודעות, וכד'), נבנו כך שיהיו גם פשוטים לשימוש וגם דומים זה לזה, כדי להקל את ההתמצאות על המשתמשים. בסופו של דבר רובם כלי איחזור מידע (ממשק להגדרת השליפה, וטבלת תוצאות שמאפשרת צפייה בכל פריט).

אבל הנה דוגמה קצת יותר מעניינת:

כלי האיחזור של הדוחות עצמם היו צריכים להיות פשוטים ומהירים לשימוש (למשל למקרה שלקוח גדול כזה מתקשר לשאול שאלות). החשיבה המסורתית של אנשי תוכנה מבוססת על תרגום מונחים אנושיים למונחי מבני נתונים. זאת העבודה של אנשי תוכנה. לכן מערכת של שליפת מידע עלולה להיראות בסוף כמו מסך עם אוסף פרמטרים ושדות מתוך בסיס הנתונים.
וזאת בדיוק הבעיה כשצריך ממשק משתמש נוח וחכם.
כי החשיבה שעליה מבוססת חוויית משתמש נכונה, היא בדיוק הפוכה: איך מתרגמים את מבני הנתונים (היעילים מאוד מבחינת מיחשוב וניהול המידע הגולמי), למונחים אנושיים - אותם מושגים שמעניינים את המשתמשים.

הנה, ככה באמת המשתמשים של הבנק רצו לעבוד:

כאמור, שאר הכלים דומים, אבל הרעיון היה ליצור אחידות ותחושה של מערכת תוכנה אחת גדולה. לצורך כך עוצב גם מראה אחיד עם "מיתוג" משלו.

הנה חלון יישום ה"מעטפת" שמספק קיצורי דרך לחלק מכלי הניהול:

והנה גם כמה מסכי ספלאש נאים:

השראה לעבודה זו

השראה היא דבר חמקמק. לפעמים היא מגיעה מהכיוונים הכי בלתי צפויים. לפעמים היא נולדת מהקשרים שנוצרים כמו חוטים דקיקים ולא מורגשים בין מילים, מחשבות ותמונות.
בנסיון להתחקות אחרי ההשראה שהיתה הבסיס המחשבתי לעבודה זו, אפשר למנות, בין היתר, את: