המגזיןכליםאודותקשרשירותים

הודעות שגיאה הן חלק בלתי נפרד מכל תוכנה. ליתר דיוק, הן חלק בלתי נפרד מממשק המשתמש של התוכנה. אפשר לחלק הודעות שגיאה לשלושה סוגים עיקריים:

1. שגיאות ריצה של התוכנה (כאשר הקוד נתקל במצבי קיצון, למשל נסיון לכתוב לקובץ תפוס).
2. שגיאות עבודה (כאשר המשתמש מבקש מהתוכנה משהו שאין באפשרותה לספק בהקשר הנתון).
3. הודעות ושאלות (אלו אינן ממש הודעות שגיאה, אבל אותם חוקים חלים עליהן בזמן האפיון. הודעה כזאת יכולה להיות למשל בקשת אישור לפני מחיקת רשומה).

אי אפשר לוותר על כל הודעות השגיאה, גם אם מטפלים במסגרת הקוד בכל מצבי הקצה. לא כל הודעת שגיאה מעידה על "באג" בתוכנה, וכדאי מאוד שלא ניצור את הרושם הזה אצל המשתמשים שלנו.
למעשה, הודעות שגיאה הן חלק שאי אפשר להפריז בחשיבותו במסגרת ממשק המשתמש. תוכנה היא אינטראקציה בין המחשב לאדם, ולא סתם נבחרה המילה "דיאלוג" ("תיבת דו-שיח") כמונח המקצועי של חלונות כאלה. זהו דו-שיח עם המשתמש, ואם לא נדבר איתו בשפתו, הוא לא יוכל לענות לנו. במילים אחרות, אם לא נקפיד על שמישות בהודעות שגיאה, נאבד את השמישות של התוכנה כולה.

במאמר הבא אנסה לספק כמה טיפים והנחיות כלליות לניסוח ולעיצוב של הודעות כאלו. נתחיל דווקא בסיכום תמציתי, אבל המשך המאמר יספק הסברים נוספים, וגם כמה חיוכים.

נתחיל דווקא בסיכום:

• השתמשו בשם היישום ככותרת להודעת השגיאה:

  סביבת העבודה של המשתמשים כוללת עוד יישומים חוץ מזה שלכם. הם צריכים לדעת מה מקור השגיאה.

• אל תאשימו את המשתמשים:

  הודעת שגיאה היא חלק מהממשק. היא צריכה לתת חיווי על פעילות התוכנה, ולא על אופן עבודתם של המשתמשים.

• תארו את הבעיה במונחים פשוטים ובהירים:

  הדיאלוג בין התוכנה למשתמשים צריך להיות מנוסח במונחי העבודה שלהם, ולהיות ברור וחד-משמעי.

• אל תעבירו תיאורי שגיאות ריצה של שפת התכנות אל המשתמשים:

  תיאורי שגיאות של שפת התכנות מיועדים למתכנתים. שפת התכנות אינה "יודעת" מהו היישום שנכתב בה, ולכן אי אפשר לספק את ההודעות הללו כתיאור של מה שהשתבש, במונחי משימות המשתמשים.

• נסחו את ההודעה כשאלה:

  תנו למשתמשים הצעת פתרון להשלמת המשימה שלהם. הודעת שגיאה לא צריכה לעצור את זרימת היישום, אלא להוות דיאלוג קצר בין התוכנה למשתמשים.

• חשבו היטב מה צריכה להיות הבחירה של ברירת המחדל:

  משתמשים לא תמיד קוראים את ההודעה שלכם. אל תגרמו להם נזק אם הם פשוט סומכים על הצעת הפתרון שאתם מספקים.

• אל תסמכו על מנגנון ההודעות שמספקת שפת התכנות:

  עצבו דיאלוג עשיר יותר, שאינו מוגבל למבנה הקבוע, שגם יוצר רתיעה.

• הודיעו למשתמשים אם בחירתם משנה את ההעדפות הכלליות בתוכנה:

  הודעה למשתמשים יכולה להיות גם קיצור דרך לשינוי תצורה, אך הקפידו לתת למשתמש לבצע בחירה אקטיבית לשינוי כזה.

• ביישומי רקע השתמשו בהודעות מרחפות:

  אל תפריעו את עבודתם של המשתמשים אם היישום שלכם רץ ברקע.

• השתמשו בשורת המצב או בפנל הודעות

  הודעות קופצות קוטעות את עבודת המשתמשים. זה השיקול המרכזי בהחלטה היכן למקם וכיצד להציג כל הודעה.

• המנעו ממצבי "מילכוד 22":

  אל תתנו לאבסורדים של עולם התוכנה לדלוף החוצה ולבלבל את המשתמשים.

ועכשיו לפירוט ולדוגמאות:

השתמשו בשם היישום ככותרת להודעת השגיאה

סביר להניח שהמשתמשים מפעילים כמה תוכנות במקביל. אתם צריכים להבהיר להם מהו מקור הודעת השגיאה.

אל תאשימו את המשתמשים

אל תנסחו את הודעת השגיאה כהאשמה או באופן שמציג את המשתמשים כגורם לבעיה. למילה "שגיאה" (Error) יש קונוטציות שליליות ומרתיעות, לכן המנעו ככל שניתן משימוש בה. אל תצעקו על המשתמשים: אל תכתבו באותיות רישיות באנגלית, ואל תשתמשו בסימני קריאה. כדאי להמנע עד כמה שאפשר גם מצלמיות אדומות ומפחידות. זכרו: הודעת שגיאה היא חלק מהממשק, וכמו כל אלמנט ממשקי, מטרתה העיקרית היא לתת חיווי למשתמש על מהלך פעילות התוכנה.

תארו את הבעיה במונחים פשוטים ובהירים

היו תמציתיים, מדויקים והחלטיים בניסוח. אל תשמתשו בז'רגון מקצועי או בהומור שיכול לקבל דו-משמעות. אם סבתא שלכם לא יכולה להבין מההודעה מה בעצם קרה, חשבו מחדש.

אל תעבירו תיאורי שגיאות ריצה של שפת התכנות אל המשתמשים

משתמשים לא יודעים מה זה NullPointerException או index שנמצא out of bounds. יותר חשוב - זה לא מעניין אותם. בשלב התכנות יש לנסות לחשוב על כל שגיאה אפשרית ולטפל בה (רצוי באמצעות קוד, בלי להדרש בכלל להודעה). אם שגיאת הריצה מחייבת הודעה למשתמשים, יש לנסח אותה באופן שתואם את משימת העבודה שלהם ואת המונחים המקצועיים שלהם.

נסחו את ההודעה כשאלה

תנו למשתמשים אפשרות להתגבר על הבעיה שנוצרה, ולהמשיך בעבודתם. הציעו פתרונות (השתדלו להציע פתרון אחד ויחיד, כדי לא לבלבל), בניסוח בהיר. אל תתנו לשגיאה לקטוע את משימת המשתמש. השתדלו להשתמש בשאלות כן/לא.

חשבו היטב מה צריכה להיות הבחירה של ברירת המחדל

גם אם תנסחו את ההודעה היטב, משתמשים רבים לא יטרחו להתעמק בה. משתמשים "עונים" לפעמים על שאלת כן/לא שהדיאלוג מציג להם בלי לקרוא אפילו את השאלה עצמה. המנעו ממצב בו הבחירה המסומנת כברירת מחדל תסכן את העבודה או את הנתונים.

אל תסמכו על מנגנון ההודעות שמספקת שפת התכנות

כדי להיות יעילים יותר ולהפגין את החשיבות הנאותה להודעה שלכם, כדאי שתשכחו מה-Message Box הסטנדרטי. עצבו דיאלוג הודעת שגיאה ברור ונוח לקריאה. הדיאלוג צריך להציג תיאור תמציתי וברור של הבעיה, להציע פתרון, ולכלול כפתורים לאפשרויות הבאות:

• המשך עבודה: התעלמות מהשגיאה.
• עצירת התוכנה: למקרה שההודעה חוזרת שוב ושוב.
• עזרה: פתיחת דף עזרה מקוונת שקשור למשימה הנוכחית של המשתמשים.
• צפייה בפרטים טכניים: פרטים טכניים על מקור השגיאה לא צריכים להיות מוצגים למשתמש. כפתור מיוחד שמציג אותם לפי דרישה יהיה יעיל עבור צוותי תמיכה.

הודיעו למשתמשים אם בחירתם משנה את ההעדפות הכלליות בתוכנה

לפעמים אפשר לספק למשתמשים דרך לשנות את ההתנהגות של התוכנה במצבים דומים בעתיד. הפתרון הזה אינו מתאים לכל הודעה וכדאי לשקול שימוש בו בזהירות. בכל מקרה, תנו למשתמשים לבחור שינוי כזה באופן אקטיבי (למשל על-ידי צורך בסימון או בביטול סימון ב-checkbox). המשתמשים לא תמיד קוראים את ההודעה, ועלולים להיות לא מודעים לשינוי התצורה שביצעתם עבורם. יש לספק בתוכנה גם דרך נוחה להחזיר את ההתנהגות המקורית, והסבר על משמעות הבחירה - במסגרת חלון ההודעה או בקישור למסך עזרה רלוונטי.

ביישומי רקע השתמשו בהודעות מרחפות

הודעות שגיאה סטנדרטיות עוצרות את עבודת המשתמשים. הן דורשות את מלוא תשומת הלב ומחייבות מענה. יישומים שרצים ברקע (למשל שרת פקס, תוכנת דואר, קורא RSS, או תוכנת הודעות מיידיות) אינם צריכים להפריע לעבודה השוטפת של המשתמשים. לשם כך נועדו הודעות מרחפות, כמו הבלונים הצהובים של "חלונות", או ההודעות היפות של "MSN Messenger".

השתמשו בשורת המצב או בפנל הודעות

לא כל הודעה שהתוכנה מוציאה למשתמשים צריכה להופיע בחלון הודעה סטנדרטי. כדאי לזכור שחלון כזה קוטע את עבודת המשתמשים ומחייב את תגובתם. השיקולים לבחינת מיקומה וצורתה של ההודעה צריכים לנבוע ישירות מתכונה זו: הודעות אינפורמטיביות, שאינן מחייבות תשומת לב קפדנית ותגובה מיידית של המשתמשים, לא צריכות להופיע בחלון קופץ.

המנעו ממצבי "מילכוד 22"

זוכרים את ההודעה "Keyboard not found. Press F1 to continue"?
בניגוד למה שקורה בכמה סרטים שאנחנו אוהבים, המחשב הוא יצור טיפש. כותב התוכנה צריך להיות חכם מספיק כדי לא לחשוף את האמת המביכה הזאת.

ולסיום, הנה טקסט אמיתי שנתקלתי בו פעם, ולא אצל פרנץ קפקא: