המגזיןכליםאודותקשרשירותים

פרולוג

זהו סיפור על שתי תוכנות. למעשה, בעיקר על אחת מהן. קוראים לה (או ליתר דיוק, קראו לה) CorelMOVE. את התוכנה השנייה כולם מכירים. קוראים לה Macromedia Flash, או בעברית "פלאש".
מהסיפור על שתי התוכנות לא נלמד איך לתכנת יותר טוב, וגם לא איך ליצור אנימציות מוצלחות. מה שאולי כן נלמד, זה איך החלטות שיווקיות, "אסטרטגיות", יכולות לקבוע את גורלו של מוצר, וכל זה בלי להגיד אפילו פעם אחת (חוץ מהפעם הזאת) את השם "מיקרוסופט".

מערכה ראשונה

חברת "קורל" נוסדה בקנדה בשנת 1985. זו חברת תוכנה מהעילית של השוק. כדאי לזכור את זה בהמשך הסיפור, כי לא מדובר בעוד סטארט-אפ של כמה חברים יוצאי חיל-המודיעין, עם כוונות טובות ועסקים כושלים. קורל היא חברה שמוציאה תחת ידיה מוצרי תוכנה יקרים, מושקעים, מקיפים ומעולים בכל קנה מידה, כמו CorelDRAW, Bryce, ועוד. התוכנות של קורל זוכות לביקורות מעולות ולפרסים מכובדים כבר שנים.

חבילת התוכנות הגרפיות של קורל כוללת היום בעיקר את CorelDRAW, תוכנה לשרטוטים (גרפיקה וקטורית, או בשפת המֵק: "כמו פריהנד"), ואת Corel PHOTO-PAINT, תוכנה לעיבוד תמונה, או בגרפיקאית מדוברת "כמו פוטושופ". גרסה מספר 11 כבר מפורסמת באתר של החברה, אבל תצא רשמית רק בקיץ 2003.

עד כאן ההווה, ועכשיו זה מתחיל להיות מעניין.

במהלך השנים כללה החבילה של קורל עוד תוכנות. אחת מהן, שהפציעה בגִרסה 4 של החבילה (בשנת 1993), נקראה CorelMOVE. לפעמים אנחנו מתקינים תוכנות חדשות כי הן עושות בדיוק את מה שחיפשנו שיעשו, לפעמים אנחנו בוחרים בתוכנה חדשה כי היא קצת יותר טובה מהמתחרה שלה. אבל רק לעתים רחוקות אנחנו באמת מרגישים שיש מתחת לעכבר שלנו משהו חדשני. משהו שהגישה שלו באמת שונה ממה שהכרנו.
קורל-מוּב (אם תרשו לי להשתמש באותיות עבריות מבלי לגלוש לתרגומים מגוחכים כמו "קורל זוז") הייתה למעשה תוכנה ליצירת אנימציה וקטורית. כן כן, ממש כמו פלאש, אם זוכרים איך פלאש הייתה בגרסאות הראשונות שלה, ללא פלאי ה- MX ושאר השכלולים שבאו עם השנים.
הגישה של קורל-מוב תישמע לכם מוכרת מאוד: יש במה, יש קו-זמן, יש ספריית "שחקנים" (actors), יש ספריית "חפצים" (props), יש פסקול, יש שכבות, יש תנועה של שחקנים על גבי מסלול, ובסוף יש גם סרטון וקטורי שמורכב מכל אלה. למי שממש מתעניין הסיומת של הקובץ הייתה, כמה מפתיע, CMV.

אבל בל נטעה: העובדה שכל זה נשמע מוכר אינה מעידה שהתוכנה של קורל הייתה חיקוי של פלאש. נהפוך הוא: קורל הקדימה את מקרומדיה בתחום הזה. הגישה של קורל-מוב הייתה חדשנית, הביצוע היה טוב מאוד, והשילוב עם CorelDRAW, שמספקת כלי עריכה מתקדמים מאוד לגרפיקה וקטורית, היה מבטיח. הכל נשמע נפלא. אבל משהו היה חסר בכל-זאת.

מערכה שנייה

בערך באותו זמן חיפשו בחברת "מקרומדיה" תוכנה לאנימציות. למקרומדיה כבר היה את "דיירקטור" שסיפק תשתית מפותחת למצגות מולטימדיה, אבל דיירקטור היה מורכב להפעלה ולתכנות, ומקרומדיה רצו משהו פשוט יותר.

בשנת 1995, פיתחה חברה לא גדולה לתוכנות גרפיות בשם FutureWave, תוכנת אנימציה עם השם המפוצץ FutureSplash Animator. זאת הייתה חברת סטארט-אפ טרם עידן הסטארט-אפ. חברה עם השקעה לא גדולה, מוצרים בינוניים, וחיפוש מתמיד אחרי עסקת החיים שלה. למקרומדיה היה כסף והרבה הזדמנויות עסקיות לממש את הפוטנציאל של האנימציה הווקטורית. בשנת 1996, שחררה מקרומדיה גרסה מסחרית. FutureSplash הפכה להיות Flash.

הנה לנו שתי תוכנות עם גישה זהה, שתיהן באות מבתי תוכנה גדולים ומכובדים, אז איך זה שכל ילד בן 10 יודע מה זה "פלאש", ורק פריקים כמוני מכירים את "קורל-מוב"?

כדי לגלות את התשובה לשאלה הזאת, כדאי לשאול את השאלה החשובה באמת: לא מה עושים עם התוכנה, אלא מה עושים עם מה שהתוכנה מייצרת. את האנימציות של קורל אפשר היה להציג במחשב, או לייצא לפורמט AVI הסטנדרטי. זה היה טוב בתור התחלה. אבל בניגוד לתוכנות אחרות בחבילה של קורל, כמו CorelCHART או CorelSHOW, להן היו מתחרות ישירות (אני יודע, הבטחתי לא להזכיר את הענק מִרדמונד), כאן הקרקע הייתה יותר טרייה.

אלא שקורל זרעו בשדה הלא נכון. באותו זמן, אמצע שנות ה-90, האינטרנט הלך ותפס פופולריות מואצת בקרב המשתמשים הפרטיים והעסקיים. תוצרי פלאש יועדו להיות משולבים על דפי HTML באמצעות פלאג-אין. ופה נעוץ ההבדל.
פעמים רבות בעולם התוכנה, היכולות והאפשרויות פחות משנות. לעומת זאת, החלטות אסטרטגיות וראייה עתידית יכולות לייצר סטנדרטים תעשייתיים או להוריד השקעות לטמיון. בכל רגע בו ויתרו מחדש, בקורל, על האופציה האינטרנטית, והתעקשו לייצא קבצים לפורמט AVI, הלך והעמיק הבור של קורל-מוב.

בניגוד לקורל, ב- FutureWave ראו את הנולד. ג'ונתן גיי, בחור עם שם קצת מביך וניסיון עשיר בהרכבת לגו, סיפר על כך:

מערכה שלישית

פלאש של מקרומדיה התפתחה במהירות במהלך המחצית השנייה של שנות התשעים. בהדרגה צברה התוכנה יכולות מרשימות של אנימציה יעילה יותר, סקריפטים של התנהגות, טיפול באובייקטים מסוגים מגוונים, הכללת סרטונים וקטעי קול בפורמטים נפוצים, ובגרסתה הנוכחית, Flash MX, היא כבר פלטפורמה מכובדת וחזקה לפיתוח אפליקציות של ממש.
פלאש הפכה פופולרית כל-כך באתרים, עד שכמעט ולא היה בשנים האחרונות דפדפן שבעליו לא התקין עליו את הפלאג-אין הנחוץ, וכיום גרסת ההתקנה של רוב הדפדפנים כבר כוללת אותו מראש.
קורל-מוב, לעומת זאת, כבר לא הופיעה בגרסה 6 של חבילת קורל. בעוד שתי התוכנות המובילות בחבילה (Draw, ו-Photo Paint) התפתחו וממשיכות להתפתח ולהצטיין, נראה היה שקורל נטשה את תחום האנימציה הווקטורית, בדיוק באותו אופן בו נטשה את הגליון האלקטרוני שלה.

חיי העסקים הם מורכבים, וגם החלטות עסקיות ושיווקיות יכולות להיות מורכבות. במיוחד בעולם המהיר והאכזרי של התוכנות, אפשר למצוא המון סיבות להצלחה או לכישלון של מוצר, והמון מניעים להחלטות קריטיות. האמת היא, שכנראה לעולם לא נדע אם קורל פשוט החמיצו את הרכבת, או שהיה פה משהו יותר עמוק שגרם להם להתעקש על AVI כפורמט הייצוא של CorelMOVE. קשה גם לנחש מה היה קורה אם קורל הייתה בכל זאת רואה את הנולד ומפתחת פלאג-אין לאנימציות שלה. אחרי הכול, מקרומדיה היא חברה שמתמחה במולטימדיה ובמוצרי אינטרנט, והמלחמה אולי הייתה קשה מדי מראש.
אולי קורל העדיפו במודע להתרכז בגרפיקה לפּיסי ולמֵק, ואולי הם באמת פשוט פספסו. בכל מקרה, נתוני ההתחלה לא יכולים שלא להעלות הרהורים על "הפרשה" הזאת, ועל מה שאפשר אולי ללמוד ממנה.

אפילוג

אגב, ההוכחה הניצחת לכניעתה של קורל הגיעה בגרסה 10. שוב כוללת החבילה של קורל תוכנה לאנימציה וקטורית (קוראים לה R.A.V.E.). אלא שמה שמייצרת היום R.A.V.E., ניחשתם נכון, הם קבצי SWF של פלאש, הסטנדרט לאפליקציות מולטימדיה ברשת.